קרטוקונוס

מה זה קרטוקונוס?

מחלת הקרטוקונוס (Keratoconus) הינה מצב עייני דו-צדדי לא דלקתי בו הקרנית עוברת הידקקות הדרגתית, וכתוצאה מכך מאבדת את צורתה הכיפתית עם היווצרות עיוות ואסיטגמטיזם (צילינדר) מוגבר ולא סדיר. בשלבים מתקדמים, צורתה של הקרנית הופכת להיות דומה לקונוס, ומכאן שמה של המחלה. עיוות הקרנית מעוות גם את התמונה המתקבלת בעין, דבר הפוגע בחדות הראייה של המטופלים.

שכיחות הקרטוקונוס באוכלוסיה הכללית עומדת על 50-230 מקרים ל-100,000. מרבית המקרים מאובחנים בגיל ההתבגרות ובשנות העשרים לחיים.

מה גורם להופעה של קרטוקונוס?

הסיבה המדויקת להופעת קרטוקונוס אינה מובנת במלואה, אך מספר גורמים עשויים לתרום להתפתחותו:

1. גנטיקה: כ-9% מהמקרים מאובחנים במטופלים עם סיפור משפחתי של קרטוקונוס. לכן, ילדים עם סיפור משפחתי זקוקים למעקב רופא עיניים מסודר על מנת לוודא שהם לא מפתחים קרטוקונוס.
2. שפשוף עיניים: זהו גורם הסיכון המשמעותי ביותר להופעה והחמרה של קרטוקונוס. לאור כך חשוב מאוד להימנע משפשוף עיניים חוזר הן בילדים והן במבוגרים. במטופלים עם אלרגיה עיינית, מניעת השפשוף כוללת איזון מיטבי של האלרגיה ומעקב קבוע של רופא עיניים.
3. גמישות יתר של רקמות: הקרנית, כמו גם רקמות רבות בגוף עשויה מחומר בשם קולגן. הפרעות במבנה הקולגן, הבאות לידי ביטוי בגמישות יתר של רקמות, מאפשרות את עיוות הקרנית המתרחש בקרטוקונוס.
4. מצבים רפואיים עייניים נלווים שנמצאו קשורים לקרטוקונוס כוללים גמישות יתר של העפעפיים (floppy eyelid syndrome), אלרגיה עיינית, רטיניטיס פיגמנטוזה.
5. מצבים רפואיים סיסטמיים נלווים שנמצאו קשורים לקרטוקונוס כוללים תסמונת דאון, דום נשימה בשינה (obstrubtive sleep apnea), הפרעות קשב וריכוז (ADHD).

מה התסמינים של קרטוקונוס?

אמנם קרטוקונוס הינו מצב דו-צדדי, הביטוי עשוי להיות מאוד אסימטרי בין שתי העיניים.

עיוות הקרנית של הקרטוקונוס מתחיל בדרך כלל באופן הדרגתי במהלך שנות העשרה או תחילת שנות העשרים. בתחילת המחלה המטופלים יהיו לעיתים ללא תסמינים כלל, עם הופעה והחמרה הדרגתית לאורך הזמן.

תסמינים נפוצים כוללים:

1. ראייה מטושטשת ומעוותת: ככל שהקרנית הופכת לא סדירה יותר בצורתה, היא גורמת לראייה מטושטשת ומעוותת יותר.
2. שינויים תכופים במספר במשקפיים: אנשים עם קרטוקונוס עשויים לחוות שינויים תכופים במרשם המשקפיים או עדשות המגע שלהם, עם עליה הולכת וגוברת בצילינדר ולפעמים גם במינוס במשקפיים.
3. רגישות מוגברת לאור: חלק מהאנשים עם קרטוקונוס הופכים רגישים יותר לאור (פוטופוביה), מה שהופך סביבות בהירות לאי נוחות.
4. בוהק והילות: סנוור והילות סביב אורות, במיוחד בלילה, הן תלונות נפוצות בקרב חולי קרטוקונוס.
5. גירוי ואדמומיות בעיניים: הצורה הלא סדירה של הקרנית עלולה לגרום לגירוי בעיניים ואדמומיות עקב השפשוף המתמיד בחלק הפנימי של העפעפיים.

איך מאבחנים קרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס כרוך בדרך כלל בבדיקת עיניים מקיפה על ידי רופא עיניים. הבדיקות וההערכות הבאות משמשות בדרך כלל כדי לאשר את המצב:

1. נטילת היסטוריה רפואית מתאימה- מטופלים עם סיפור משפחתי של קרטוקונוס, אלרגיה עיינית, שפשוף עיניים חוזר או כל אחד מהמצבים שפורטו מעלה מעלים את הסבירות שלמטופל יהיה קרטוקונוס. סיפור של עליה הולכת וגוברת בצילינדר מעלה את החשד עוד יותר.
2. בדיקת רופא עיניים– במחלה התחלתית לעיתים לא ניתן לראות ממצא חריג בבדיקה. במצב מתקדם יותר, רופא העיניים יוכל להבחין בשינויים אופייניים המופיעים בקרנית. בנוסף, הוא יוכל להתרשם מסימני אלרגיה עינית.
3. מיפוי קרנית– בדיקה זו נחוצה לאבחון ומעקב של קרטוקונוס. היא משתמשת בקרני אור על מנת למפות את החלק הקדמי והאחורי של הקרנית, כולל הערכת העובי והקמירות שלה. מטופלים עם קרטוקונוס יהיו עם קרנית תלולה, דקה ולא סדירה. במקרים בהם האבחנה אינה חד משמעית ומועלה חשד לקרטוקונוס, ישנה חשיבות משמעותית להשוואה בין בדיקות שמבוצעות באותו המכשיר במרווח של מספר חודשים על מנת להתרשם ממגמת החמרה מבדיקה לבדיקה.

איך מטפלים בקרטוקונוס?

אמנם אין כיום דרך לרפא קרטוקונוס, אך ישנן אפשרויות טיפול שונות המאפשרות שיפור של הראייה ועצירה של התקדמות המחלה. הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי על פי חומרת מחלתו, צרכיו היומיומיים ורצונו.

מניעת התקדמות המחלה

כאמור, חלק מהמטופלים יהיו ללא תסמינים כלל, ועשויים אף להיות יציבים לאורך זמן, ויזדקקו למעקב רופא עיניים אחת לשנה ללא כל התערבות מיוחדת. עם זאת, חלק ניכר מהמטופלים יחוו התקדמות הדרגתית של המחלה המלווה בירידה בראייה.

1. כפי שצויין מעלה- המנעות משפשוף עיניים הינה קריטית למניעת הופעה והתקדמות של המחלה, ועל כן יש להקפיד על כך מאוד.
2. על מנת למנוע ירידה משמעותית בראייה ולעצור את המחלה- מטופלים שיפגינו התקדמות של הקרטוקונוס בבדיקות רופא עיניים חוזרות יצטרכו לעבור הליך הנקרא Crosslinking, המבוצע בחדר טיפולים/חדר ניתוח בהרדמה מקומית. במהלך טיפול זה מקלפים את החלק השטחי ביותר של הקרנית (למעשה יוצרים פצע שפשוף שטחי) ומזלפים טיפות ריבופלבין תחת אור UVA, דבר היוצר תגובה כימית שהופכת את הקרנית לחזקה יותר ופחות נוטה להמשיך להתעוות. לאחר פעולה זו ברוב המוחלט של המקרים תהיה עצירה של התקדמות הקרטוקונוס. חשוב להדגיש שה-crosslinking לא יתקן את הנזק שכבר נגרם לעין ממחלת הקרטוקונוס לפני ההתערבות, אלא רק ימנע התדרדרות עתידית.

שיפור חדות הראייה

גם כאן התיקון האופטי מותאם באופן אישי לחומרת העיוות הקרניתי בעין המטופל וכן מרצונו ויכולתו להשתמש בשיטות הטיפול הקיימות:

1. משקפי ראייה: בשלבים המוקדמים של קרטוקונוס, משקפי ראייה רגילים עשויים להספיק לתיקון הראייה. עם זאת, ככל שהמצב מתקדם, ייתכן שיהיה צורך במשקפיים מיוחדים.
2. עדשות מגע: עדשות מגע חדירות גז נוקשות (RGP) או סקלרליות מאפשרות תיקון ראייה במטופלים עם קרטוקונוס מתקדם יותר.
3. תוספות Intacs: תוספות פלסטיק קטנות ושקופות הנקראות Intacs יכולות להיות ממוקמות בתוך הקרנית בניתוח כדי לעצב אותה מחדש, להפחית את העיוות הקרניתי ולשפר את הראייה.
4. השתלת קרנית: במקרים חמורים של קרטוקונוס, בהם טיפולים אחרים אינם יעילים או כאשר נוצרת צלקת במרכז הקרנית, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת קרנית. במהלך הליך זה, רקמת הקרנית הפגועה מוחלפת בקרנית בריאה.

לסיכום, קרטוקונוס הינו מצב עייני שנמצא קשור מאוד בשפשוף עיניים חוזר ודלקת עיניים אלרגית. במידה ואתם חשים ירידה הולכת וגוברת בראייה עם עליה של הצילינדר תוך תקופה קצרה יחסית, חשוב לפנות לבדיקת רופא עיניים לצורך אבחון ומעקב, וכמובן- להימנע משפשוף עיניים.